בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה מתמדת במכירת כלי רכב חדשים. לפי איגוד יבואני הרכב, בשנת 2016 נמכרו 286,728 רכבים פרטיים חדשים, המהווים עלייה של 12% בהשוואה לשנת 2015. לנוכח מגמה זו, במשרד התחבורה הבינו שמאגר מספרי הרישוי לרכבים חדשים בישראל עומד להיגמר, ובהמלצת המדען הראשי של המשרד הוחלט להגדיל את מספרי הרישוי ל- 8 ספרות, מה שיעניק מרווח נשימה לחמישים השנים הבאות. משרד התחבורה יצא במכרז לביצוע הפרויקט, בו זכתה חברת מוסט טכנולוגיות בשיתוף עם טסקום מקבוצת ONE כאחראית על ניהול וביצוע הבדיקות בפרויקט.
כדי ללמוד יותר על הפרויקט החשוב והמעניין, שוחחנו עם העומד בראשו – צור אהרון, ראש אגף תקשוב ומערכות מידע במשרד התחבורה. צור שירת 28 שנה בצה"ל ומילא שורה של תפקידי פיקוד בתחום התקשוב הצה"לי. תפקידו האחרון היה ראש ענף תשתיות ותקשורת בתכנית צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) ולפני כשנתיים וחצי עבר לשירות הציבורי, כראש אגף התקשוב ומערכות המידע במשרד התחבורה. אגב כך, צור ממשיך להתנדב לשירות מילואים בדרגת סא"ל.
מה הייתה מטרת הפרויקט?
"הפרויקט נולד מתוך צורך להרחיב את מאגר מספרי הרישוי של הרכבים החדשים שעולים לכביש במדינת ישראל. מעבר לכך היה צורך להרחיב כמה שדות נוספים בפרטים של כל רכב, פרטים שנוגעים לעדכונים טכנולוגיים כמו רוחב סרנים, צמיגים, סמל תוצר ועוד.
"כדי להבין את החשיבות הגדולה של הפרויקט, צריך לזכור שמספר רישוי של רכב במדינת ישראל הוא למעשה ישות משפטית לכל דבר ועניין. גם רכב שהוא "טוטאל לוס" עדיין יכול להיות כרוך בשעבודים, תשלומי פיצויים ועוד – כך שמספר לוחית הרישוי חשוב כמעט כמו מספר תעודת זהות של בן אדם. בנוסף, צריך לזכור שענף הרכב הוא מרכיב בעל חשיבות עצומה למשק הישראלי – בין אם בהיבט הבטיחותי של ניהול וקידום טכנולוגיות מצילות חיים, וכמובן בהיבט הכלכלי, שהרי ענף הרכב אחראי להכנסות רבות מגביית מיסים לקופת המדינה וכן לפעילות כלכלית ענפה מול גורמים בענף הביטוח, הבנקאות ועוד.
היו לפרויקט מאפיינים מיוחדים או דרישות יוצאות דופן?
"חלק גדול מהמורכבות של הפרויקט נבע מריבוי הגורמים שמנהלים ממשק עבודה ישיר עם מערכות הליבה של משרד התחבורה, בכל הנוגע לטיפול במספרי רישוי של רכבים. בין גורמים אלה ניתן לציין את משטרת ישראל, המכס, יבואני הרכב, חברות ליסינג, בנקים, חברות ביטוח, משרדי ממשלה, עיריות ומועצות מקומיות ועוד. לכן נדרשה מאתנו במסגרת הפרויקט היערכות נרחבת של מערכות המידע ברמה הכי גבוהה. ביצענו מיפוי של כל הגורמים הנוגעים לעבודה עם מספרי רכב מול משרד התחבורה ויצאנו במכרז, בשנת 2015, לביצוע פרויקט נרחב לשדרוג מערכות הליבה של המשרד ופיתוח ממשק לגורמי חוץ שעובדים מולנו. הפרויקט קיבל את השם "ארז" – פרויקט שדרוג מערכות רכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. במכרז זכתה חברת מוסט טכנולוגיות בשיתוף עם טסקום מקבוצת ONE כאחראית על ניהול וביצוע הבדיקות בפרויקט. בסוף 2015 פרויקט ארז יצא לדרך, במטרה להעביר את כל הגורמים הרלוונטיים לעבודה עם 8 ספרות בצורה מלאה וחלקה.
"בתחילת הפרויקט ניצבו בפנינו אתגרים לא פשוטים. נאלצנו לעמוד בלוח זמנים קצר ביותר, ובתוך כך להתמודד עם מערכות קיימות שנכתבו לאורך שלושים שנה וללא תיעוד מלא. נדרש מאתנו לשדרג את כל מערכת הרכב במשרד התחבורה ולפתח ממשקים לגורמי חוץ רבים ללא שום פגיעה בפעילות השוטפת, ובנוסף לכך נדרשנו לבצע בדיקות של מערכת הליבה ושל מאות ממשקים מול גורמים חיצוניים".
הבדיקות היו גורם מכריע להצלחת פרויקט
"כתנאי סף במכרז, היה לנו חשוב שנושא הבדיקות ינוהל בידי חברתה בדיקות עצמאית ובלתי תלויה. זהו מהלך די חריג במגזר הממשלתי שהבאתי מהצבא", אומר אהרון ומוסיף: "המתודולוגיה של הפרדה בין הגוף המבצע לגוף הבודק היא דבר מקובל בצה"ל. זה מאפשר ביקורת בלתי תלויה מצד חברת הבדיקות, שלמעשה מתפקדת כמבקר חיצוני ובכך מסייעת לכל העוסקים בפרויקט להשתפר ולשאוף למצוינות".
כאמור, מי שזכתה במכרז כגוף הבדיקות לפרויקט היא טסקום מקבוצת ONE. "טסקום ניהלה הכול, מכתיבת תסריטי הבדיקה והתהליכים, דרך ניהול וביצוע הבדיקות, ועד למעקב אחר תיקון בפועל של הליקויים שנתגלו בבדיקות. הצוות של טסקום הוא שווידא עבורנו, הלכה למעשה, כי כל הפרויקט מתבצע כראוי. התרומה של טסקום להצלחת הפרויקט הייתה גדולה מאוד, בכך שהם דאגו לאיכות הביצוע, לעמידה בזמנים וכן לעמידה בעלויות שתוכננו לפרויקט מלכתחילה.
"הצוות שניהל את מאמץ הבדיקות מטעם טסקום מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, אך חשוב לי לציין במיוחד את אהוד הנדלר שניהל את כל הפעילות מטעם טסקום. אהוד מילא את תפקידו ברוח טובה של שותפות אמתית. הוא תפקד כקמב"צ של מערך הבדיקות בפרויקט ועשה זאת בצורה מעוררת הערכה – הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית".
אהרון מציין את החדשנות והייחודיות שהביאה טסקום לפרויקט ברמה המקצועית: "נעשה שימוש במתודולוגיה לביצוע בדיקות אוטומטיות בהיקפים גדולים מאוד ובתקופה קצרה. זה אפשר לנו לעמוד בלוח הזמנים הקצר של הפרויקט בהצלחה. בנוסף, נעשה שילוב בין כלים לניהול בדיקות במערכות הפתוחות, אוטומציה של בדיקות וכלי בדיקות ייחודיים אשר התחברו למערכות MF, כמובן שהפרויקט כלל גם תיעוד מלא של תהליכים עסקיים בארגון באמצעות כלים לניהול הבדיקות.
מה הביא להצלחת פרויקט ארז?
"בסיכומו של דבר, למרות מורכבות הפרויקט וריבוי הגורמים המעורבים, כל המערכות פעלו בהצלחה בשלב ההכנסה לייצור, ללא שום פגיעה בשירות הניתן לציבור או בפעילות הגורמים החיצוניים שעובדים בממשק עם משרד התחבורה. הצוות המוביל של הפרויקט ניהל בצורה מעולה את הקשר עם יותר משישים גופים במשק, מהמגזר הפרטי והציבורי, ורתם אותם להצלחת הפרויקט. תרמו לכך תהליכי בדיקות מיוחדים ולעתים גם תהליכי בדיקה המתגלגלים מגוף אחד לגוף אחר (לדוגמה הפקת רישיון נהיגה, הדפסה, תשלום, וקליטה חזרה במערכות משרד התחבורה).
"לוח הזמנים הקצר אילץ את כל המעורבים בפרויקט להפגין ניהול חכם ומיומנויות מקצועיות גבוהות. לשמחתי שיתוף הפעולה בין צוותי משרד התחבורה לטסקום ולשאר החברות שלקחו חלק בפרויקט התנהל בצורה אופטימלית, כשלעיני כולם ניצבת רק המחויבות להצלחת הפרויקט. הודות לכך, בכבישי ישראל כבר ניתן להבחין ברכבים חדשים עם מספר רישוי בן שמונה ספרות. מה שרבים לא יודעים, זה שהדרך לשם הייתה מרתקת, מפרכת לעתים, ותמיד נוהלה במקצועיות ואיכות גבוהה חרף האילוצים השונים".
