Storytelling with Data: איך לראות את הסיפור האמיתי מתוך הנתונים

בעידן שבו כל ארגון אוסף ומנתח כמויות עצומות של מידע, היתרון התחרותי כבר אינו טמון רק בעוצמת הכלים הטכנולוגיים. ארכיטקטורות מתקדמות וטכנולוגיות כמו ML, AI ו-BI זמינות לכולם והיכולת לבצע חיזוי, עיבוד ותחקור נתונים, הפכה לסטנדרט. במציאות הזו, השאלה החשובה אינה האם יש לנו מספיק נתונים, אלא האם אנחנו באמת מבינים מה הנתונים יכולים לספר לנו.

הבעיה האמיתית בארגונים

במאמר שכותרתו "Data and Intuition: Good Decisions Need Both", אשר פורסם ב-Harvard Business Review כבר ב-2023, נטען כי הבעיה האמיתית בארגונים אינה חוסר בטכנולוגיה, אלא חוסר ביכולת לפרש את הנתונים, בצורה נכונה, באמצעות הטכנולוגיה. המאמר מסביר כי ההבדל בין יוזמות DATA מצליחות, לבין כאלה שנכשלות, טמון בטיפוח "אינטואיציית נתונים", כלומר ביכולת לזהות את הסיפור שמאחורי המספרים.

מחקר שנערך בביה"ס לעסקים של MIT מצא שארגונים המשקיעים בפיתוח אינטואיציה זו, מדווחים על שיפורים משמעותיים, כמו קיצור זמן מהנתונים להחלטה עסקית ועלייה באמון ההנהלה.

מהי אינטואיציית נתונים?

לא מדובר בתחושת בטן, אלא בתהליך קוגניטיבי – אשר מבוסס על מתודולוגיות עבודה, ניסיון נצבר, ויכולת זיהוי תבניות. המפתח טמון בהבנה, שמאחורי כל נתון עומדים אנשים אמיתיים ומקרים אמיתיים. בארגונים בעלי אינטואיציית נתונים, מתרחש מעבר מהתייחסות אל הנתונים לשם הנתונים להתייחסות אליהם, מתוך הבנה קונטקסטואלית רחבה ועמוקה של פעילות הארגון והמציאות בה הוא פועל – אשר אותה הנתונים מייצגים.

מתודולוגיות עבודה

כדי להפוך את האינטואיציה לכלי מקצועי, יש לאמץ מתודולוגיות שבונות ומחזקות אותה בארגון:

• ענווה אינטלקטואלית: פתיחות לכך שהסיפור מורכב יותר ממה שנדמה, והימנעות ממסקנות חפוזות.
• קשב מודע: הקשבה אמיתית לנתונים מאפשרת לזהות דפוסים עדינים ואנומליות שלא היינו מבחינים בהן אחרת. זה אומר לשאול את עצמנו שאלות פשוטות, אבל חשובות, כמו:
  1. מה מפתיע אותי בנתונים האלה? (Anomaly Detection)
  2. איפה אני רואה משהו שלא ציפיתי לו? (Expectation vs. Reality Analysis)
  3. איך הנתונים האלה מתחברים למה שאני יודע על הארגון, על הלקוחות, על השוק? (Contextual Integration)
  4. מה הסיפור שהנתונים האלה מנסים לספר לי? (Narrative Construction)
• חשיבה מונחית השערות: במקום לקבל את המספרים כפשוטם, נבחן מה גרם לשינוי ואיך הוא מתחבר להקשר רחב יותר.
• שיטת חמשת ה"למה?": גישה חקרנית שמובילה את אנשי ה-DATA לשאול "למה?" שוב ושוב, עד שמגיעים לשורש הבעיה.
• חשיבה מוכוונת הקשר: הנתונים אינם חיים בריק. כדי לפענח את הסיפור המלא יש לחבר אותם לידע עסקי, תובנות שוק, נתונים חיצוניים ולהבנה של צרכי הלקוח.

מתודולוגיה זו מספקת כלים, המאפשרים מעבר מהתייחסות לנתונים כאל "מספרים" (Numbers),
להבנה עמוקה שלהם כ"מספרים סיפור" (Storytelling).

המיומנות שתקבע את העתיד

אינטואיציית נתונים מהווה מיומנות-על (Meta Skill), מפני שהיא מגבירה את האפקטיביות של כל כלי אחר. לפי McKinsey Global Institute, אינטואיציית נתונים תהפוך בעשור הקרוב לאחת המיומנויות הקוגניטיביות הנדרשות ביותר, משום שהיא מעצימה את הטכנולוגיות המתקדמות ומאפשרת לוודא שהטכנולוגיה מנוצלת כראוי להפקת ההחלטות הנכונות. השילוב בין אינטואיציה לבין תחקור נתונים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הוא המפתח לקבלת החלטות מצוינות. שתי הגישות משלימות זו את זו – הנתונים מספקים ודאות והוכחות בעוד שהאינטואיציה מציעה גמישות וחשיבה יצירתית וביקורתית, המאפשרת לזהות את הסיפור האמיתי שמאחורי המספרים.

*המאמר פורסם באתר אנשים ומחשבים

מחברת המאמר היא אורית פרימוב, Chief Data Office, חטיבת טרנספורמציה עסקית-דיגיטלית